פסק-דין בתיק ס"ע 52627-06-11

בפנינו תביעת התובע  לתשלום פיצויי פיטורין, הפרשי שכר, פדיון חופשה, דמי הבראה  החזר הוצאות נסיעה, והפרשים בגין הפרשה בחסר  ובאיחור לקרן פנסיה. (רכיבי התביעה-פיצוי בגין פיטורין שלא כדין, בגדי עבודה, ותמריץ אי העדרות נמחקו מן התביעה במהלך קדם המשפט) .

אלו הנושאים השנויים במחלוקת בין הצדדים :

1.       לטענת התובע,  לאחר שבמשך שנים חזר ודרש מן הנתבעת את זכויותיו , ביום  21.6.2011 כאשר חזר ועמד על זכויותיו, נתגלע סכסוך בין הצדדים שבסופו פוטר התובע לאלתר וכל נסיונותיו לגרום לנתובעת לחזור בה  מפיטוריו עלו בתוהו. לטענת התובע הוא זכאי בנסיבות אלה  לפיצויי פיטורין. מאידך גורסת הנתבעת כי הנתבע הוא זה שהתפטר וזאת לאחר  שביום 16.6.2011 פנה למנהלת הנתבעת והודיע כי הוא עוזב בתוך שבועיים. בפועל, ביום 23 באותו חודש  יצא מוקדם מהעבודה  ומאז לא שב  על אף בקשותיה לחזור ולו למספר ימים.  לטענת הנתבעת הינה זכאית בגין כך לפיצוי חלף הודעה מוקדמת שיש לקזזו מסכומי התביעה.

2.       עוד שנויים במחלוקת  בין הצדדים רכיבי שכר ותנאים סוציאליים  שונים  כדלעיל, אשר לטענת התובע לא שולמו, או שולמו בחסר  במהלך שנות עבודתו.

ואלה העובדות הצריכות לענין ושאינן שנויות במחלוקת:

3.       הנתבעת הינה חברה העוסקת בעבודות יודאיקה וצורפות בכסף.

          התובע עבד אצל הנתבעת החל מ ה-2.8.1998 ועד  ל 21 ביוני 2011 (יוער לענין זה, כי כך נקבע ברשימת המוסכמות שבתיק ואולם מתוך דוחות הנוכחות של התובע עולה כי בפועל עבד עד  23.6.2011 ). התובע הועסק בעבודות שונות כאשר היה היחיד מבין עובדי הנתבעת שביצע עבודות בתחום הלחצנות.

4.       בחודש  מרץ 2008  הפסיק אחד מעובדיה האחרים של הנתבעת מר חאלד עתאמלה  (להלן: " חאלד") לעבוד  וקיבל פיצויי פיטורין. באותו זמן הונפק   על ידי הנתבעת ונמסר לתובע גם תחשיב פיצויי פיטורין שצורף לתביעתו. (הצדדים חלוקים באשר  ליתר הנסיבות בגינן הוצא תחשיב זה).

5.       כשלוש שנים לפני סיום עבודתו, פנה התובע להסתדרות  וזו פנתה אל הנתבעת מספר פעמים - על מנת להסדיר את נושא תשלום  דמי הנסיעה  וההפרשות הפנסיוניות של התובע. בעקבות כך הוחל בתשלום דמי נסיעה לתובע החל ממחצית שנת 2007 בתלוש השכר ואולם דרישתו  באמצעות  ההסתדרות להחזר הוצאות נסיעה רטרואקטיביות וכן הסדר ההפרשות הפנסיוניות  לא נענתה.

6.       עבודתו של הסתימה כאמור , ב 21 או 23 בחודש יוני 2011.

דיון והכרעה

האם התובע פוטר או התפטר?

7.       לדברי התובע, ב-21.6 הוא שוחח עם "שלומי" בדבר התנאים הסוציאליים שמגיעים לו,  ובשלב מסוים פנה אל  מנהלת הנתבעת , הגב' שולמית לוי  בנושא. בסופו של דבר אמרה לו הגב' לוי: " לך מפה, אין לי כסף לא לשלם לך משכורת, לא לשלם לך פיצוים, כלום" ואז הלך. (עמ' 6 ש26-31).

אליבא דתובע,   הגב' לוי לא ביקשה להמשיך להעסיקו, והוא לא ביקש ממנה  הודעה מוקדמת, אף שלדבריו "היא צריכה לתת לי שבועים מראש לפני שתזרוק אותי אבל היא זרקה אותי מיד" (עמ' 7 ש'16-17)

8.       מאידך   העידה הגב' לוי כי אף שבמהלך השני ם האחרונות  ובעיקר משנת 2010 לערך ישנה ירידה נכרת בהיקף ההזמנות בענף היודאיקה  בכלל ואצל הנתבעת בפרט, הרי שדווקא בתקופה בה הסתימו יחסי העבודה עם התובע היה "גל של הזמנות" ועומס עקב כך, ורק  שבוע קודם להפסקת  העבודה יצאה היא עם התובע לתל אביב על מנת לרכוש חמרי גלם לשם ביצוע ההזמנות. התובע שהינו היחיד שעבד בלחצנות, היה עובד נדרש דווקא באותה עת ולכן לא זו בלבד שלא פיטרה אותו אלא משהודיע כי הוא מתפטר, שידלה אותו לדחות מועד הפסקת העבודה, אך הוא סרב.  ( תצהירה  בסעיפים 23 ואילך וכן עמ' 13 ש' 19 ואילך-עמ' 14 ש'3)

9.       מבין  שתי הגרסאות המנוגדות של הצדדים , יש להעדיף את גרסתה של הנתבעת, המסתברת  יותר, ולהלן עיקר נימוקינו:

הרקע לסיום יחסי העבודה  

10.               " בעת הכרעה בשאלה , מי מהצדדים רצה להביא את היחסים לידי סיום , יש , לדעתנו , לבחון גם למי מהצדדים הייתה המוטיבציה להביא  לניתוקם של יחסי העבודה . רוצה לומר : מהמסכת העובדתית המובאת  לפני בית הדין ראוי , לטעמנו , להסיק לא רק מי יזם את ניתוק יחסי העבודה אלא גם מי היה הצד המעוניין בניתוקם")י' לובוצקי, סיום יחסי עבודה הוצ' ניצן 2007  פרק 2 עמ' 7 -8)

          לאור דבריו אלה של כב' השופט לובצקי , נבחן את הרקע  שקדם לסיום היחסים.